למה אנחנו אוהבים את חנוכה, חגי אורות, ואור בכלל.

אור. לא סתם אור הוא הנושא העיקרי בספר החיפושית שחיפשה, בחגים רבים ובתרבות האנושית בכלל.

הדבר הראשון שאלוהים אמר זה ויהי אור.

הצמחים זקוקים לאור השמש בשביל לצמוח ולהתקיים, ואנשים מחפשים אור ואהבה בחייהם.

אור בעצם מאפשר לנו לראות את כל הדברים שקיימים בתוכו, כשלעצמו הוא לא באמת קיים. אין אור שלא מאיר על משהו.

אז אור הוא גם מטאפורה, גם אספקט חיוני לקיום הפיזי של כולנו וגם משהו רגשי שמסמל לנו כמיהה עמוקה.

חג החנוכה, חג הכריסמס, פסטיבל הדיוואלי בהודו ועוד רבים. כל תרבות כמעט בעולם חוגגת את האור באיזושהי צורה.

בחנוכה שלנו מדליקים נרות בחנוכייה, בכל יום נר בשביל לזכור ולסמל את נס פח השמן שהחזיק ל-8 ימים בבית המקדש. האור שלא כבה, הנס שהתהווה ובעצם התקווה שהמשיכה לפעום למרות כל הסיכויים.

לפעמים אור ולהבה יכולים להיות גם חזקים מדי, לסנוור או לשרוף, להתפרץ ולצאת משליטה, ולפעמים אור זה משהו שאנחו חייבים להיאחז בו בשביל להתקיים ונותן לנו כוח ואנרגיה.

יכול להיות שאור זה בעצם הדרך של אלוהים לתקשר איתנו, כל אחד צריך לפתח את הכלים שלו כדי שיוכל לראות.

הפרשנות היא אישית, לא חייבת להיות דתית, ויכולה להיות רוחנית כיצד שנבחר.

בעצם אחד האספקטים המעניינים באור, זה מה האור מאפשר לנו לראות, ומה אנחנו לא תופסים כי זה

עדיין באפילה.

ונסיים עם אגדה אורבנית ישנה (שהומצאה עכשיו)

חג שמח!

האגדה מספרת על לילה אחד שבו נפגשו יהודה המכבי וסנטה קלאוס.

יהודה היה בדיוק בדרך לאיזה קרב עם היוונים,  וסנטה התעופף לו עם המזחלת והאיילים שלו מעל סמטה איפשהו בירושלים בדרך לקוטב הצפוני.

יהודה המכבי עצר לרגע להטיל את מימיו מתחת לעץ, ירד מהסוס שלו והביט לשמיים, שם ראה איזה נצנוץ מוזר.  סנטה הבחין בו ולקח פרסה עם המזחלת, אז נחת ליד העץ.

"הו, הו, הו, חג שמח. הייתי כבר בדרך הביתה, אבל קלטתי אותך והייתי חייב לעצור. אז מה יהודה, היית ילד טוב השנה?" אמר לו סנטה.

"איזה חג? עוד בכלל לא המציאו את הנצרות. מי אתה בכלל?"  השיב לו יהודה המכבי.

"אל תיטפל לקטנות יהודה. אני סנטה קלאוס, משמח הלבבות. בחייאת, כל היום אתה נלחם, אולי אתה רוצה איזו מתנה ככה להרים את מצב הרוח?"

"אני לא צריך מתנות. אני צריך שהעם היהודי יהיה חופשי ושבית המקדש יחזור לגדולתו." אמר יהודה.

"אוקיי... את זה אין לי פה בשק, אבל אתה יודע מה? יש לי פה משהו בדיוק בשבילך."

סנטה פשפש בשק המתנות הגדול שלו, ואחרי כמה רגעים שלף מתוכו בקבוק שמן זית.

"זה משהו מיוחד. שמן זית שאשתי מכינה לבד בבית בקוטב הצפוני. יש לי הרגשה שתאהב."

"עצי זית בקוטב הצפוני...? נשמע לי מפוקפק. חוץ מזה, מה אני אעשה עם שמן זית? אנחנו פה באמצע מלחמה. אתם שם בעולם הגדול, לא מבינים עם מה אנחנו צריכים להתמודד כאן במזרח התיכון." השיב לו יהודה, אבל לפני שהוא סיים את המשפט, סנטה כבר היה שוב על המזחלת שלו בשמיים.

"הו הו הו, שיהיה לך חג שמח יהודה, ואל תשכח מאיפה באת!" צעק סנטה בעוד הוא נעלם אל האופק.

הגויים האלה...לא מבינים שום דבר. מלמל לעצמו יהודה. הוא לקח את השמן וניפץ אותו על האדמה בזעם. עלה על הסוס שלו והתחיל לרכב הרחק.  פתאום שמע קול רעם וברק ענקי נראה בשמיים. יהודה סובב מבטו לאחור, וראה את השמן בוער על האדמה, דולק ולא מפסיק.

ועכשיו לכבוד חגי האורות שלנו ושל שאר העולם, מי שממשיכה לחפש אורות או מי שחשקה נפשו במתנה בדמות ספר וטרם יצא לו להזמין, עכשיו החיפושית שחיפשה במבצע חג מיוחד באתר עם משלוח ישיר עד הדלת/תיבה/קופסת קרטון.