סיפור על חיפושית - איך נוצר סיפור ילדים אחד

אז איך מגיע לעולם סיפור על חיפושית - החיפושית שחיפשה?

למען האמת, די בטעות. ישבתי אחרי הצהריים בחצר הבית במושב. הייתי שם כבר בערך שבוע, אחרי תקופה עמוסה בקייטנות החופש הגדול של חוגים שאני מעביר, חוגי סיפור ותיאטרון. אני מקריא את הסיפור והילדים ממחיזים את הדמויות והטקסטים עם תחפושות ואביזרים - מהחתול במגפיים, דרך כיפה אדומה עד הענק וגנו ועוד רבים.  לרוב העבודה מהנה, וכיף לראות את הילדים נכנסים לתוך הסיפור ומשחקים, אבל גם יכולה להיות מתישה ושוחקת לאורך זמן. 

אחרי שהסתיימו הקייטנות, עמדתי בדיוק לפנות את הדירה שגרתי בתל אביב והייתה הזדמנות לשהות כמה שבועות בדירה של אח שלי במושב. אהבתי את האווירה, השקט, ללכת לטייל בשדה וסתם לשבת בחצר בשקט.  הייתי במעין תקופת מעבר, יצאתי מהדירה, שינוי עבודה ומקומות ומה הלאה.

אפשר לומר תקופה של אי ודאות. בתקופות כאלה יש משהו ביציאה אל הטבע או מקום שקט, שעושה סוג של ריסטראט. איפוס שעוזר להתחבר מחדש ולהבין. 

אבוד בשלווה

אז לא ממש רציתי לחשוב על כלום או לתכנן תוכניות. רציתי רק לשהות ברגע, עם ציוצי הציפורים והעלים המתבדרים ברוח.  פתאום הבחנתי בחיפושית קטנה שמטיילת על עץ. נראה שהולכת הלוך ושוב,  נראית קצת אבודה. אבל בו זמנית, כאילו זה לא מדאיג אותה. הרגשתי הזדהות איתה לרגע.

הצורך הזה ללכת לאיבוד לפעמים, בשביל למצוא משהו שאתה לא יודע בדיוק יודע מהו. אבל יודע שצריך לחפש אותו. 

עוד לא כתבתי אז שום דבר לילדים. כתבתי לא מעט סיפורים למבוגרים, והקראתי די הרבה סיפורי ילדים וגם עבדתי בעולם הילדים, אבל איכשהו זה עוד לא קרה. כנראה לעיתים עולמות מצטלבים ברגע- ועולם הכתיבה פגש את עולם הילדים ונוצר לו סיפור על חיפושית שחיפשה. נדמה לי שכתבתי אותו בלילה אחד, כנראה פשוט הגיע זמנו להתגלות.

מסיפור על חיפושית לספר

אז כל מי שיצא להתנסות בלהוציא ספר (וגם מי שלא יכול לשער) שמדובר בעניין לא פשוט, ובמיוחד ספר ילדים. הוצאתי כבר שני ספרי סיפורים קצרים למבוגרים - קרוס אטלנטיק וזיקוקים של עיר אחרת, אבל ספר ילדים זה סיפור קצת אחר, שגם שדורש לא מעט מאמץ. השקעה ופיננסים.

השלב הבא היה למצוא מאייר. אחרי כמה מחשבות ודמויות, עלה בראשי ליאור שקדי. שקדי הוא מאייר ואנימטור מוכשר, אנחנו חברים משכבר הימים, ועבדנו על כמה פרוייקטים ביחד. הוא גם אייר את הספר הראשון שלי - קרוס אטלנטיק. אחרי שיחה קצרה ודיון החלטנו ללכת על העניין. הקסם היה מיידי, אבל לקח קצת זמן עד שהבנו איך הסגנון והעיצוב של האיור צריך להיראות ואיך הוא יכול להשתלב עם הטקסט על הדף. 

עד שלבסוף נוצרו האיורים הקסומים שהפיחו חיים בסיפור. 

החיפושית ופרפר

בונים מתוך ההריסות 

אחרי עוד כמה שקילות החלטתי ללכת בדרך של הוצאה עצמית, יצרתי קשר עם סטודיו והתחלנו לעבוד על העימוד של הספר. עבדנו, התגלגלו עד שפתאום הגיע ה 7 באוקטובר והמלחמה. כמו כל המדינה, הכל עבר להולד. הסטודיו שעבדתי איתו היה מפונה מהצפון, והמלחמה השתלטה על הכל. יש רגעים בחיים שהמציאות היא כמו צונאמי ששוטף את הכל, האישי הופך לציבורי והציבורי הופך לאישי. האי ודאות בשיאה, הכאב והפחד שולטים וכלום לא ברור. אבל גם אחרי צונאמי לאט לאט מתחילים לנסות לבנות מחדש מתוך ההריסות. 

ספרים לא נראו כמו הדבר הכי דחוף שיש. אבל כמו שנאמר, אולי למרות ובגלל המצב כנראה שצריך למצוא את הדרך להמשיך ליצור, לחיות ולצאת לאור. 

הסטודיו חזר לפעילות, המשכנו לעבוד וסוף סוף הספר הגיע לבית הדפוס, ומאז הוא מתגלגל בעולם. 

שמח לשמוע שהוא מוצא את דרכו למבוגרים וילדים שמספרים שהם נהנים לחפש יחד עם החיפושית, לשמוע את הסיפור, הדמויות והמקומות, לראות את האיורים ולהרגיש את עצמם מחוברים אל המסע. 

פעילות בעקבות הספר

מתוך הספר והפעילות שהייתי מעביר בצהרונים נולדה גם הפעלה והצגה של הסיפור בהשתתפות הילדים. הפעילות היא שילוב של הקראה והצגה. אני מקריא, מראה תמונות ומדריך את הילדים. הילדים מקבלים תפקידים בהצגה, גדולים כקטנים, ובתורם באים לשחק ולדבר את הדמויות בסיפור. ההצגה כוללת תחפושות, אביזרים ומוסיקה, ונותנת לילדים אפשרות להיכנס לתוך הסיפור ולחיות אותו כאילו הן היו החיפושית.

הפעילות מבוססת על חוג שאני מעביר במשך כמה שנים בגני ילדים, צהרונים ובתי ספר. חוג תיאטרון וסיפור, עם הקראות והפעלות של עשרות סיפורים מוכרים ואהובים, והפעלה של ילדים למשך כ -40 דקות. כוללת גם משחקי הצגה ודמיון, מוזיקה ותמונות מרהיבות מתוך הספר. מתאימה לפעילות שעת סיפור בספריות, מתנ"סים, ימי הולדת ועוד.

החיפושית שבפנים - חיפוש אישי

אחד הדברים הכיפיים בקריאה של סיפור הוא היכולת לדמיין את עצמך בתור הדמות, להיכנס לעולם של הספר ולנסות למצוא את החלקים המוכרים לנו בחיים האמיתיים. גם מבוגרים וגם ילדים יכולים אולי להזדהות עם לפעמים להרגיש כאילו אנחנו לא שייכים, לא מוצאים את עצמינו או לא באמת מודעים למה שאנחנו באמת. כמו החיפושית, יכולים להיתקל בדמויות שחלקן נחמדות וחלקן פחות, כאלו שנראות שבאות לעזור אך למעשה רק דואגות לעצמן ולהיפך - כאלה שנראות מאיימות אך למעשה עוזרות ואוהבות. וכולן וכולם יכולים לסייע לנו בדרך לגלות את עצמינו. מוזמנים לצאת לטיול עם הילדים ולחפש את האור והקול הפנימי ביחד.

לעוד חיפושית